אפילפסיה אצל ילדים: המדריך המלא להורים

You are currently viewing אפילפסיה אצל ילדים: המדריך המלא להורים

אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגיה שבאה לידי ביטוי בהתקפים ובתסמינים שונים המשתנים מחולה לחולה. כאשר מדובר בילדים, הטיפול בהפרעה צריך להתבצע בהקדם ותוך שימת דגש אבחון מהיר ולאחר מכן קביעת תוכנית טיפול, כפי שנסביר כעת במדריך המיוחד להורים.

אפילפסיה אצל ילדים: כל מה שרציתם לדעת וחששתם לשאול

אבחון של התקפים אפילפטיים מתבצע באמצעות אינפורמציה שמקבלים מהחולים או מעד ראייה, בייחוד כאשר מדובר בחשד לאפילפסיה אצל ילדים קטנים. כהורים, חשוב לשים את הדגש על אבחון ההתקף בזמן אמת ולהבין דרך הילד כיצד הוא מרגיש מבחינת ההתנהגות, תחושה או התנועה, וזאת בכדי להגיע לרופא עם עדויות שיכולות לתמוך בהשערה כי אכן מדובר באפילפסיה. חשוב להבין כי אפילפסיה היא למעשה הפרעה בתפקוד החשמלי של המוח, ולכן היא נחשבת לשכיחה – כ 1%-2% מהילדים והפעוטות מאובחנים עם ההפרעה, לרוב בעקבות הופעה של פרכוסים באופן קבוע. מאחר והסיבות להופעה של ההפרעה היא לרוב תורשתית או בשל נזק מוחי, היכולת שלכם כהורים לסייע לילדים כוללת בראש ובראשונה הבנה של התסמינים ומיד לאחר מכן זימון תור דחוף בעבור רופא נוירולוגי אשר יבדוק דרך בדיקות מתקדמות את הילד, ובהתאם לך יבסס את האבחנה.

מדוע נדרש לפנות במיידי לטובת רופא נוירולוגי ולא רופא ילדים?

אפילפסיה היא הפרעה שמקורה במוח ולכן רק רופא נוירולוג יכול לבצע את האבחון ולהגיע להחלטה האם אכן מדובר באפילפסיה. כיום ניתן לבצע זימון תור באתר דוקתורים בעבור רופא נוירולוג מומחה בכל הארץ, ובכך לקצר באופן משמעותי את זמן ההמתנה. זמן ההמתנה הוא קריטי בכל הקשור לאבחון, וזאת בשל העובדה כי במידה וההתקפים לא מטופלים הם עלולים להוביל למקרים חמורים של אובדן הכרה, טשטוש, ולרוב התקף מסוג טוני-קלוני שכולל התכווצות ורפיון של שרירים לסירוגין. נוירולוג ילדים יבקש לרוב מכם ההורים תיאור מדויק של ההתקף, מתוך מטרה לאבחן ובהתאם לכך לקבוע את תוכנית הטיפול. החדשות הטובות הן שלרוב להתקפים הללו אין כל השפעה נוירולוגית על העתיד של הילדים וגם כאשר הם יהיו בוגרים הם יוכלו להתמודד עם ההתקפים דרך תרופות או טיפולים משלמים שהתקדמו באופן משמעותי, ועל כן ככל שהאבחון וקביעת תוכנית הטיפולים תתבצע באופן מהיר – כך ניתן להחזיר את הילד לשגרה וליצור בעבורו מערך תמיכה אותו ניתן להתאים באופן אישי, בהתאם לסוג האפילפסיה ממנה סובל הילד.

מהם הסוגים המרכזיים של אפילפסיה אצל ילדים?

ישנם מספר סוגים של פרכוסים אצל ילדים, כאשר האפילפסיה הנפוצה ביותר היא אפילפסיה רולנדית שפירה והיא מאובחנת אצל מעל ל 40% מהילדים בגין הגילאים 5-10. ניתן לזהות כי מדובר באפילפסיה הזו בעקבות התקפים שחלים בזמן הלילה בלבד, כאשר התסמינים כוללים בין היתר תחושת נימול, קושי ביכולת לתקשר באופן ורבלי כמו גם ריר. נוסף לכף, ילדים שסובלים מההפרעה הזו סובלים מבעיות ריכוז קשות. סוג נוסף הוא אב שמאובחן אצל ילדים בגין הגילאים 3-12. בשונה מאפיליפסיה רולנדית שפירה, מדובר בהתקף שאורך לפחות עשר שניות והוא מאופיין ברפרוף מהיר של העיניים, הפסקת העיסוק באופן פתאומי ולאחר מספר שניות חזרה מלאה לשגרה. רוב הילדים בכלל לא יזכרו כי הם סבלו מההתקף, ועל כן חשוב לפקח על ילדים שמאובחנים עם ההפרעה הזו מאחר והיא פתאומית ועלולה להתרחש גם בבית הספר או בזמן שהות עם חברים, מה שחושף את הילד לפציעות לא רצוניות. סוג נוסף הוא התקף כללי שלרוב מאובחן אצל ילדים עם היסטוריה משפחתית של אפילפסיה. סוג נוסף ומוכר יותר הוא התקף א-טוני שגורם לנפילה של הילד בעקבות אובדן מתח שריר, כאשר בהתקף זה קיים סיכון ממשי לפגיעת ראש משמעותית כתוצאה מהנפילה. יש מספר גורמים לאפילפסיה, כל ילד ונסיבותיו שלו.

כיצד מטפלים?

לרוב, ניתן לקבל תרופות אנטי אפילפטיות לצד תרופות הרגעה שנועדו לעצור את ההתקפים. צריך לקחת בחשבון כי לתרופות תופעות לוואי כמו נמנום, כאבי שרירים וכאבי ראש, אולם מדובר בתרופות בטוחות לשימוש שהיעילות שלהן גבוהה במיוחד בקרב ילדים. נוסף לכך, ניתן להעניק לילד טיפול אלטרנטיבי בנוסף לטיפול התרופתי, וזאת מתוך מטרה ליצור מצב של איזון – גם כאשר ברקע ישנה הפרעה כמו אפילפסיה.